לכל המאותגרות פוריות מצאתי משהו בגוגל בשבילכן

מילון שימושי לפורום "מנסים להרות" – לגזור ולשמור באהבה לכולן מעתליה3

E2 ראה אסטרדיול.

FSH – הורמון גירוי הזקיקים (follicle stimulating hormone). הורמון חיוני לתהליך התפתחות הזקיקים ולקיומו של ביוץ. רמות תקינות: 2.5-10.2 IU/I בשלב הזקיק ובין 1.5-9.1 IU/I בשלב הלוטאלי .

IUI ראה הזרעה.

IVF ראה הפרייה חוץ גופית.

LH – הורמון ההצהבה (luteinizing hormone). הורמון האחראי להפרשת האסטרדיול, דבר שהופך אותו לחיוני לתהליך התפתחות הזקיקים ולביוץ. ערכים תקינים: 1.9-12.5 IU/I בשלב הזקיק, 0.5-16.9 IU/I בשלב הלוטאלי.

TSH – הורמון בלוטת התריס (thyroid stimulating hormone). אין לו קשר ישיר לפריון, אבל חוסר-איזון של בלוט התריס עלול לפגוע בפוריות ולכן הוא נבדק באופן שגרתי כחלק מהפרופיל ההורמונלי. ערכים תקינים: 0.35-5.5 mIU/I.

ZIFT – ראשי תיבות של Zygote Intrafallopian Transfer. מדובר בטיפול IVF, שהעוברים שנוצרים בו מוחזרים לחצוצרות (אזור ההפרייה ה"טבעי") במקום לחלל הרחם.

אוביטרל (Ovitrelle) – זריקה תת-עורית לגרימת ותזמון ביוץ. ניתנת כשהרופא מעוניין לוודא שיתרחש ביוץ, או כשיש צורך לתזמן את הביוץ במדויק כדי לסנכרן אותו עם פרוצדורה אחרת (למשל הזרעה). הזריקה מכילה את הורמון ההריון, ולכן יש לחכות לפחות 12 יממות אחרי קבלתה לפני שמבצעים בדיקת הריון, כדי לוודא שהחומר התנקה מהגוף ושתשובה חיובית היא "אמיתית".

איקקלומין – תרופה להשראת ביוץ, מהותיקות הקיימות בשוק. ניתנת בד"כ במינון של כדור או שניים ליום החל מהיום ה-3 או ה-5 למחזור, למשך 5 ימים. עלולה לגרום לתופעות לוואי כמו קוצר נשימה, שיבושים בראייה, ופגיעה ברירית הרחם. כמו כן, התרופה אינה אפקטיבית עבור כל אישה, ולכן אינה בהכרח גורמת לביוץ. מכל הסיבות האלה יש להקפיד וללוות את הטיפול במעקב זקיקים.

אסטרדיול (E2) – ההורמון האחראי לגדילת רירית הרחם והזקיקים. ערכים תקינים: 40-606 pmol/L בשלב הזקיק, 536-1930 לקראת הביוץ, ו- 121-719pmol/L בשלב הלוטאלי. הערכים לקראת ביוץ המושג ע"י טיפול הורמונלי יכולים להגיע ל-4000 ויותר. ערכים גבוהים במיוחד יכולים להיות קשורים לגירוי יתר.

אסטרופם – ראה פרוגינובה.

ארגסט – כדורי פרוגסטרון שניטלים בד"כ למשך 5 ימים. תרופה זו ניתנת במקרה שאישה לא בייצה, ולכן כנראה גם לא תקבל את הוסת (ראה גופיף צהוב). פועלת ע"י חיקוי התהליך הטבעי של עליית רמת הפרוגסטרון בעקבות הביוץ, כאשר הפסקת התרופה מביאה לירידת הרמה בדומה למה שקורה לאחר הביוץ. בד"כ מקובל לעשות בדיקת דם לפרוגסטרון לפני התחלת נטילת התרופה, כדי לוודא שאין מחזור כי האישה לא בייצה, ולא כי הביוץ התאחר. הוסת אמורה להופיע 3-10 ימים לאחר הפסקת הכדורים. אצל נשים שאינן מבייצות כלל, נטילת פרוגסטרון והפסקתו היא הדרך היחידה להביא להופעת הוסת.

בדיקת זרע - אנליזה של דגימת זרע שמוסר גבר (לאחר התנזרות של כ-3 ימים מיחסי מין) שמשמשת להערכת תקינות תאי הזרע. בבדיקה נבדקים כמה פרמטרים – ריכוז, נזילות, תנועתיות, מורפולוגיה, חיות (כמה תאים נשארים פעילים אחרי שעה וכד') ועוד. בדיקת זרע הינה מחויבת המציאות לפני כל טיפול הורמונלי (גם איקקלומין!) זוגות שנמצאה אצלם בעיה משמעותית בזרע הם מועמדים להזרעה, ובמקרים חמורים יותר להפרייה חוץ גופית עם או בלי מיקרומניפולציה.

בטא (β-HCG) – הורמון שהימצאותו בדם/בשתן מעידה על קיום הריון. מתחיל להיות מופרש למחזור הדם של האם בד"כ כ-10 ימים אחרי ההפרייה, וזו הסיבה שאין טעם לעשות בדיקת דם לפחות 12 יום אחרי הביוץ. במעבדות בד"כ יש הבחנה בין בדיקת הריון "כמותית" ו"איכותית" (כן/לא). בדיקות איכותיות נותנות לפעמים תשובות כמו "גדול מ-25" (חיובי) או "קטן מ-10" (שלילי). בדיקות כמותיות נותנות ערך מספרי מדויק. הערך הזה חשוב מאוד היות שבהריון תקין ערכי הבטא אמורים להכפיל את עצמם כל 48-60 שעות, ובאמצעות בדיקות חוזרות אפשר לוודא שזה אכן מתרחש.

ביוץ – בקיעת הביצית מתוך הזקיק, שבו היא שכנה וגדלה מתחילת המחזור ועד לאותו רגע. הביצית ניתנת להפרייה במשך כ-18 עד 24 שעות מרגע בקיעתה, וזו הסיבה שכל כך חשוב לזהות במדויק ככל האפשר את מועד הביוץ כשמנסים להרות. אפשר להשתמש לשם כך במדידת חום השחר, ערכות ביוץ ביתיות, מעקב זקיקים ו/או בדיקות דם. "לפי הספר" הביוץ מתרחש בין היום ה-12 ליום ה-16 למחזור, אבל ייתכן בהחלט ביוץ ביום ה-20 ואפילו ה-28 שאינו מפריע לפוריות. אישה שאינה מבייצת כלל (unovulatory) או שמבייצת לעתים רחוקות (oligo-ovulatory) תזדקק לטיפול הורמונלי (למשל איקקלומין, גונאל F, מנוגון) כדי שהזקיקים שלה יגדלו ויפיקו ביציות הניתנות להפרייה.

גונאל F – זריקות סינתטיות להשראת ביוץ. מכילות את ההורמון LH, שמביא להפרשת ההורמון E2, האחראי על צמיחת הרירית והזקיקים.

גופיף צהוב – מה שנשאר מהזקיק שממנו בקעה הביצית, לאחר הביוץ. תפקיד הגופיף הצהוב הוא להפריש פרוגסטרון, שנחוץ על מנת לתמוך בהתפתחותו של הריון צעיר. אם אין הריון, הגופיף מחזיק מעמד כ-12 יום ולאחר מכן מתמוסס, וכתוצאה מכך רמת הפרוגסטרון יורדת והווסת מופיעה. מצב שבו הגופיף מחזיק פחות מ-11 יום נקרא "אי ספיקה של הגופיף הצהוב" ועשוי להפריע לקליטת הריון.

גירוי יתר – מצב שבו טיפול הורמונלי מביא להתפתחותם של זקיקים מובילים רבים מדיי בשחלות ולרמת E2 גבוהה במיוחד. במצב כזה המטופלת חשה כאבים חזקים ביותר. מצב זה מסוכן משום שהשחלות גדלות באופן חריג כתוצאה מריבוי זקיקים גדולים, ועלולות להינזק. אם מאובחן גירוי יתר, בד"כ מפסיקים את הטיפול לאותו מחזור. הטיפול בד"כ מתבסס על מנוחה ושתייה מרובה ככל האפשר.

דקפפטיל – זריקה הניתנת בסביבות היום ה-21 של המחזור כדי להביא לאי-פעילות של בלוטת יותרת המוח, ולמנוע בכך כל סיכוי לפעילות הורמונלית עצמאית אצל המטופלת. בזריקה זו, שזכתה משום כך לשם החביב "דיכוי", משתמשים בדרך כלל במסגרת טיפולי הפרייה חוץ- גופית, אבל לעתים (נדירות) משתמשים בה גם במצבי גירוי יתר, כשרוצים לתת צ'אנס לזקיקים של אותו מחזור, אך נמנעים ממתן אוביטרל משום שהוא עלול להחריף את הגירוי. היות שהדקפפטיל מדכא את הפעילות ההורמונלית הספונטנית של הגוף באופן אפקטיבי למשך כ-3 חודשים, נשים שהרו באמצעות טיפול שכלל דקפפטיל חייבות לקבל תמיכה אינטנסיבית עד שבדיקות דם מראות שרמת הפרוגסטרון מתחילה לעלות באופן טבעי.

הזרעה – תהליך שבו מוזרק זרע ישירות לרחם. בלועזית IUI (ראשי תיבות של intra uterine insemination). מתבצע ע"י פתיחת צוואר הרחם, החדרת צינורית והזרקת הזרע. התהליך נמשך דקות ספורות ובד"כ לא כואב.

החזרה – החזרת הביציות המופרות (ה"עוברים") לרחם במסגרת טיפול IVF.

הפרייה חוץ גופית – בלועזית IVF (ראשי תיבות של in vitro fertilization). תהליך שבו מתבצעת ביציות מופרות ע"י תאי זרע לא בסביבתן ה"טבעית", כלומר בחצוצרות, אלא באמצעות התערבות מכאנית, במעבדה. לשם כך האישה מקבלת זריקות שמטרתן להביא לגדילתם של זקיקים רבים יחסית. כשהזקיקים מגיעים לגודל מתאים מתבצעת שאיבה, ובצורה ה"טהורה" של התהליך הביציות "מופגשות" עם הזרעים שמפרים אותן ספונטנית. לאחר כיומיים נעשית החזרה של ביציות מופרות (בד"כ 2-4) לחלל הרחם. טיפול זה עשוי להיבחר כאשר לגבר יש בעיית זרע חמורה, או כאשר טיפולים אחרים לא השיגו הריון.

הריון כימי – מצב שבו נקלט הריון, אך הוא מפסיק להתפתח כמעט מייד ונפלט מהגוף באופן שכמעט ואינו שונה מוסת רגילה. הכינוי "הריון כימי" נובע מכך שהעדות היחידה לקיום ההריון היא באמצעים כימיים (בדיקת דם/שתן) והוא לא מגיע לשלב שבו ניתן "לראות" אותו באולטרסאונד. הריון כזה מתאפיין פעמים רבות (אבל לא תמיד!) בבטא נמוכה מאוד ו/או שלא עולה כראוי. הריון כזה נופל בד"כ משום שאינו תקין, והוא בד"כ אינו מעיד שמשהו אינו כשורה אצל האישה. למעשה, מקובל לראות בהריון כימי סימן טוב ומעודד, משום שהוא מעיד על כך ש"המערכת עובדת" – האישה מבייצת, החצוצרה אוספת את הביצית, הזרע של בן-הזוג מפרה אותה, והיא יכולה להגיע לרחם ולהשתרש בו.

חום השחר – שיטה לזיהוי ביוץ, המתבססת על כך שלאחר הביוץ חום הגוף עולה, כך שבאמצעות מדידתו בשעה קבועה מדי יום החל מהיום הראשון למחזור, אפשר לדעת מתי התרחש הביוץ. השיטה זולה, פשוטה ומדויקת. החיסרון הגדול שלה הוא, שהיא מזהה את הביוץ רק בדיעבד. עם זאת, לאחר חודש-חודשיים של מעקב היא מאפשרת למקד את יחסי המין בסביבות יום הביוץ. נוסף על כך, היא בהחלט נותנת מענה לנשים שמעוניינות לגלות אם הן מבייצות בכלל.

מיקרומניפולציה – במסגרת טיפול IVF, כל פעולה החורגת מ"הפגשת" תאי הזרע והביציות במבחנה, בלא התערבות נוספת. מיקרומניפולציה נדרשת בד"כ כאשר אחד או יותר מהפרמטרים של תקינות הזרע ירודים במיוחד, ותאי הזרע אינם מסוגלים להפרות בעצמם את הביציות. אחד הסוגים הנפוצים של מיקרומניפולציה הואintracytoplasmic sperm injection - החדרת תא זרע בודד לתוך ביצית.

מכשושה – המחזור החודשי שהבנות כאן בד"כ מתפללות לא לפגוש. ידועה גם בכינויים "המכשפה", "הרעה", "המכוערת" וכיו"ב.

מנוגון- זריקות השראת ביוץ המופקות ממקור אנושי (מופקות משתן של נשים בגיל הבלות). מכילות את ההורמונים LH ו-FSH. תרופה זו ידועה כבעלת פוטנציאל לגרום לתופעות לוואי מקומיות קשות, ובמקרים כאלה קופ"ח בד"כ מאשרת למטופלת תחליף סינתטי.

מעקב זקיקים – סדרת אולטרסאונדים וגינאליים שנעשים לאישה החל מהיום ה-10 (או לפני כן, לפי החלטת הרופא) ועד לזיהוי ביוץ, במטרה לעקוב אחרי גדילת הזקיקים, ולתזמן את יחסי המין/ ההזרעה/ השאיבה בהתאם. מעקב זקיקים מאפשר גם למדוד את עובי רירית הרחם. מדדים אלה חשובים במיוחד בזמן טיפול הורמונלי מכל סוג (גם איקקלומין), ולכן ערכו של טיפול כזה נפגע מאוד אם הוא לא מלווה במעקב.

ערכות ביוץ – מארז של בדיקות שתן ביתיות, שמזהות את הורמון ה-LH בשתן. היות שרמת ההורמון עולה מאוד לפני הביוץ, השימוש בערכה בימים שלפני הביוץ מאפשר לזהות שהוא עומד להתרחש ולתזמן את יחסי המין בהתאם. הערכות נחשבות בד"כ לאמינות. הבעיה היא שכל מארז כולל 5 בדיקות בלבד, ואין די בכך בכדי לזהות את הביוץ אם לאישה מחזורים לא סדירים.

פרוגינובה – כדורים המכילים את ההורמון אסטרדיול, ושתפקידם לעודד את תהליך צמיחת הרירית. ניתן בד"כ במקביל לטיפול באיקקלומין, ובחלק מהמקרים גם כחלק מטיפול בזריקות. תופעת הלוואי הקלאסית של התרופה הזו היא אפשרות לשיבוש הביוץ הספונטני (אם יש).

פרוגסטרון - הורמון האחראי לתמיכה בהריון צעיר. במחזורים טבעיים מופרש על ידי הגופיף הצהוב. אם נקלט הריון, הגופיף ממשיך בתפקידו עד לסביבות השבוע ה-10 עד 12, שבו השיליה מתחילה להפריש פרוגסטרון בעצמה. רמת פרוגסטרון נמוכה עלולה להפריע להתפתחות תקינה של הריון. משום כך נוהגים לתת תוספת מלאכותית שלו (ראה תמיכה) בכל מצב שבו יש חשש שרמת הפרוגסטרון המיוצרת באופן טבעי ע"י הגוף עלולה שלא להספיק. ערכים תקינים: עד 5-6 nmol/L בשלב הזקיק, ומעל 10 nmol/L בשלב הלוטאלי. בזמן ההריון הערכים מגיעים למאות ויותר.

פרולקטין - הורמון האחראי על יצירת החלב. רמה גבוהה שלו מפריעה לביוץ (זו הסיבה שלנשים מיניקות פעמים רבות אין וסת, או שהמחזורים לא סדירים), ולכן זהו אחד המדדים הנבדקים במקרה שאישה אינה מבייצת. יש לשים לב שרמת ההורמון גבוהה מייד כשמתעוררים מהשינה, ולכן יש להקפיד ולבצע את הבדיקה לפחות 3 שעות לאחר ההתעוררות, אחרת עלולה להתקבל תוצאה גבוהה שקרית.

פרופיל הורמונלי – שורה של בדיקות דם המבוצעות בדרך כלל ביום ה-3 למחזור, כדי לעמוד על מצבה ההורמונלי של האישה בתחילת המחזור החדש. מקובל לחזור ביום ה-21 על בדיקת הפרוגסטרון בלבד, כדי לוודא שהתרחש ביוץ. הבדיקות הנכללות בד"כ בפרופיל הן:
TSH, prolactine, LH, FSH, estradiol, progesterone, testosterone, DHEA-S

צילום רחם – פרוצדורה בה מבוצע צילום רנטגן של הרחם באמצעות שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד. מקובל לבצע אותו לפני טיפולים הורמונליים הכוללים זריקות, ו/או במקרה של כישלונות חוזרים בטיפולים כאלה. הצילום בדרך כלל מדגים רחם נורמאלי וחצוצרות פתוחות. ביצוע הצילום מלווה באי-נעימות הדומה לכאבי מחזור, שאפשר להפחיתה במידה ניכרת על ידי נטילת משכך כאבים כמו אופטלגין כחצי שעה לפני. מכיוון שההזרמה בלחץ של חומר הניגוד פותחת סתימות מינוריות, יש טענה שלפיה מייד לאחר ביצוע הצילום עולים הסיכויים להרות ("מיתוס צילום הרחם").

קוקי – ר' איקקלומין.

רירית הרחם (endometrium) – ה"ריפוד" של הרחם, שבתוכו אמורה להשתרש הביצית המופרית. עובי הרירית צריך להיות לפחות 7 מ"מ, ויש נשים רבות שאצלך היא מגיעה ל- 10 עד 12 מ"מ. נשים בעלות שחלות פוליציסטיות, או כאלה שקיבלו איקקלומין, מועדות במיוחד לסבול מרירית רחם דקה (3-4 מ"מ). רירית דקה עלולה למנוע השתרשות, ועשויה גם להפריע להריון שנקלט להמשיך ולהתפתח.

שאיבה – שאיבת ביציות במסגרת טיפול IVF. מתבצע בהרדמה מלאה.

שחלות פוליציסטיות – או בשם המדויק יותר: "תסמונת השחלות הפוליציסטיות" (ובאנגלית polycystic ovarian syndrome). זוהי תסמונת שהמאפיין העיקרי (ולפעמים היחיד) שלה הוא שבכל מחזור קיימים בשחלות זקיקים רבים, במקום זקיק אחד שאמור להתפתח בכל פעם. הא"ס האופייני לתסמונת מדגים מספר גדול של זקיקים קטנים (פחות מ-10 מ"מ) בכל אחת מהשחלות. מצב זה עשוי להיות בעייתי, משום שהזקיקים הרבים מפריעים זה לזה לגדול. כתוצאה מכך רבות מהנשים בעלות התסמונת הזו אינן מבייצות או מבייצות לעתים רחוקות. עם זאת, יש גם נשים רבות שמבייצות בסדירות ושרק בא"ס שגרתי מתגלה כי הן למעשה פוליציסטיות. מאפיינים נוספים של התסמונת הוא רירית רחם דקה, ריבוי פצעונים, השמנה ושיעור יתר, אך בעלות התסמונת אינן בהכרח סובלות מהם.

שלב הזקיק (פוליקולארי) – השלב במחזור החודשי שמתחיל מהופעת הוסת ועד לביוץ.

שלב לוטאלי – השלב במחזור החודשי שנמשך מהביוץ ועד להופעת הוסת הבאה. נקרא בפי בנות הפורום גם "שלב החיכיון".

תמיכה – תוספת מלאכותית של פרוגסטרון לאחר הביוץ/ הזרעה/ החזרה, במטרה לסייע להשתרשותו והתפתחותו של הריון במידה ונקלט. מקובל להתחיל את התמיכה מייד לאחר הביוץ וכד'. רוב סוגי התמיכה הם וגינאליים: יש כדורים בצורת פנינה (אוטרוגסטן) שניתנים לנטילה גם דרך הפה, נרות (אנדומטרין) וג'ל (קרינון). כל אלה מחייבים לשכב, או לפחות לשבת בלי לזוז, לאחר כל פעם שמחדירים אותם. היות שבחלק מהמקרים מדובר על 2-3 פעמים ביום, זה עלול להיות לא נוח. כמו כן, הספיגה בשימוש וגינלי אינה מושלמת, דבר שמחייב מינונים גבוהים יחסית. סוג אחר של תמיכה הוא באמצעות זריקות ג'סטון, שהן זריקות תוך-שריריות (לישבן). היתרון העצום הוא לא רק האפקטיביות שלהן, אלא גם השמירה על רמה אחידה של פרוגסטרון במחזור הדם, דבר שמאפשר לנטר ולווסת אותה. הן מהוות פתרון נקי ואלגנטי, שאינו מפריע כלל לשגרת החיים. עם זאת, מדובר בחומר שומני ביותר שנוטה לגרום לשטפי-דם תת-עוריים ול"גולות" בשימוש ממושך. אפשר אמנם לחמם את האמפולות בין כפות הידיים לפני ההזרקה, אבל זה עוזר רק במידה מוגבלת. אם אכן מושג הריון, ויש צורך להוסיף ולהשתמש בזריקות למשך חודשיים נוספים, התופעות האלה מורגשות מאוד.